סין ומחוז יונאן (מבוא טיבט) – ספטמבר 2010


הקדמה

לטיול זה קדם ויכוח ביני לבין לאה לגבי אופי הטיול שאנו רוצים. כל טיולינו עד היום היו באופן עצמאי לחלוטין, לבד או עם זוג חברים כשאנו מחליטים להיכן לנסוע, היכן לבקר, כמה זמן להקדיש למקום וכו'. לאה גרסה שמאחר ומדובר בסין והיא שמעה שקשה להסתדר שם לבד עדיף טיול מאורגן. לאחר בירור בין החברות השונות החלטנו שאנו רוצים לכלול בטיול גם את טיבט כך שפנינו לחברת "פגסוס" שתכנית הטיול שלהם התאימה לנו והזמנו דרכם את הטיול. במפגש הקבוצה שנערך כשבועיים לפני היציאה ראינו שהקבוצה גדולה מאד ומונה 38 איש. אנו היינו מהצעירים שבחבורה והמבוגרים שבקבוצה חלפו זה מכבר את שנות השבעים לחייהם. עובדה שניה שגילינו במפגש הייתה שבשבוע הראשון לשהייתנו בסין חל יום הרפובליקה וכל הסינים בחופשה. עובדות אלו הכניסו לליבנו חששות כבדים מפני מהלך הטיול. פנינו למדריך עופר ערד עם חששותינו והוא הרגיענו שהוא מורגל בקבוצות כאלו ובחג זה ואנו יכולים להסיר חשש מליבנו.

יום שלישי 28.9.2010

יצאנו בשעות אחה"צ לנתב"ג למפגש עם קבוצת "פגסוס". עלינו לטיסת ערב עם טורקיש איירליינס לאיסטנבול ומשם המשכנו לאחר המתנה קצרה בטיסת לילה לבייגינג. המטוסים של טורקיש מרווחים למדי והשרות מפנק כפי שניתו לראות בתמונות המצורפות.

יום רביעי 29.9.2010

הגענו בשעת הצהריים לבייגינג. לאחר התארגנות קצרה ומפגש עם המדריכה המקומית סאשה בשדה התעופה עלינו על אוטובוס ושמנו פעמינו לכיוון האיצטדיון האולימפי בביגין. כבר עם הגעתנו ראינו חיילים ברחובות דבר שהביאנו מיד להבנה לגבי אופן שליטת המשטר במדינה.

לאחר הביקור באצטדיון האולימפי נסענו לביקור בחוטונגים אך מאחר והגענו בשעת ערב והתחיל להחשיך החליט עופר (המדריך) לדחות את הביקור במקום למועד אחר. המשכנו לארוחת ערב ולאחריה המשכנו למלוננו.

יום חמישי 30.9.2010

ביקורנו הראשון היום היה במקדש השמיים. במקדש זה קיסרי סין היו מבקשים את ברכת השמים ליבולים טובים. בשטח המקדש ראינו המוני סינים בפעילות טאיצי, רוקדים ושרים. המקדש עצמו, מבנה עגול ובו מזבח נראה בתמונות המצורפות. לפני היצאה מהמקדש עברנו ב"מסדרון הפנסיונרים". במקום זה התרכזו המוני פנסיונרים והעבירו את זמנם במשחקי קלפים ופעילויות שונות אחרות.

יעדנו הבא היתה כיכר טיננמין. חצינו את הכיכר הגדולה ראינו את בנין הקונגרס הלאומי, האנדרטה לגיבורי העם ואת המאוזוליאום של מאו. בכיכר התבצעו הכנות לטקס יום העצמאות של סין כך שראינו גם סידורי פרחים מרהיבים.

מהכיכר, נכנסנו לעיר הקיסרית דרך שער השלום השמימי – תחת תמונתו הגדולה של היו"ר מאו, מהעיר
הקיסרית עברנו לעיר האסורה ­משכנה של קיסרי סין אשר היתה אסורה בכניסה לסינים מן השורה עד המאה העשרים.

ארמונות הקיסר והקיסרית מפוארים בעמודי עץ ופיתוחי עץ צבעוניים. סמלי הדרקון הקיסרי והאריה והלביאה כבר לא זרים לנו. גם מקומם של הפילגשים לא נפקד בארמון. הגגות מחופים ברעפים צהובים, הצבע הקיסרי. פלטות השיש הענקיות מעוטרות הדרקונים שהובאו על גבי הקרח בחורף. ראינו את הוילון הצהוב שמאחוריו הסתתרה הקיסרית צ'שי בעת שבנה הילד היה הקיסר. בגב הארמון הגן הקיסרי, גן טיפוסי : מים, צמחיה, עצים עתיקים ומסלעות. לפני יציאתנו מהעיר נתקלנו גם בשרותים המדורגים כ- 4 כוכבים :)

לאחר יציאתנו מהעיר האסורה טיפסנו במדרגות אל ראש גבעת הפחם שהוקמה מאדמת החפיר שנחפר סביב לעיר לתצפית על העיר האסורה מצפון, ולשאר חלקי בייג'ין.

משם, המשכנו לארמון הקיץ הקיסרי. הארמון נמצא על גבעה מיוערת בלבו של גן סיני ענק לצידו של אגם קונמינג ובו איים וגשרים. עופר סיפר לנו את ספורה של הקיסרית צישי­אשר ששלטה כעוצרת מאחורי הקלעים על בנה הקיסר במשך למעלה מ-40 שנה כשהיא מבזבזת את כספי הצי על בניית ספינת השיש העומדת ללא נוע באגם. שטנו באגם בסירה חשמלית לאי שבמרכזו וחצינו את האגם דרך גשר הקשתות המרשים. לאחר ארוחת הערב, יצאנו למופע קונג פו בתיאטרון האדום.

יום שישי 1.10.2010

היום הוא יום השנה ה­-61 להקמת הרפוליקה הסינית, אירוע שהשפיע על מהלך יומנו היום ובימים הבאים. יעדינו הראשון היה ­ביקור בדרך הרוחות המובילה אל קברי שושלת מינג. הדרך הייתה עמוסה ופקוקה מאחר והמוני הסינים היו בשבוע חופשה לרגל יום הרפובליקה כך שכולם יצאו לטייל ולבקר באתרים ההסטוריים.נסענו לסופה של דרך הרוחות והלכנו לתחילתה על מנת להמנע מהדוחק.צעדנו בין דמויות חיילים ופקידים המלווים את הקיסר , נשיו ופילגשיו בדרכן האחרונה. ראינו גם את החיות המיתולוגיות הניצבות משני עברי הדרך.

יעדנו הבא הייתה חומת סין. גם כאן ניכר החג וכל הכבישים היו פקוקים לגמרי. למזלנו נהג האוטובוס חמק לדרך כפרית והצליח להמנע מחלק מהפקקים. הגענו לחומה והוקצתה לנו כחצי שעה לביקור במקום (בהחלט לא מספיק). חלקינו טיפס למגדלים במעלה החומה וחווה את חווית המדרגות התלולות. ראינו גם את השרשרת עליה תלויים מנעולי הזוגיות והאהבה. משם המשכנו לארוחת צהריים ולביקור במפעל הקלויזונה, וראינו כיצד נעשית אומנות קישוט כדים, תכשיטים כלי נחושת אחרים באמייל עם חוטי נחושת.

יעדינו הבא היה מפעל הרוקחות שבו קיבלנו הסבר כיצד עשבים שונים משמשים למרפא ברפואה הסינית וניסו לשכנענו שאנו "חולים אנושים" וממש זקוקים למרקחות עשבים במחירים מופקעים. לאחר שהחלמנו :) המשכנו לביקור בחוטונגים – אזור הסמטאות המשומר של בייג'יג הישנה. רכבנו בריקשות ­בסמטאות. ביקרנו בחצר בית אופייני. ראינו כיצד מחולקים החדרים סביב החצר לפי סדר חשיבות הדיירים.

לאחר החוטונגים עופר נכנע ללחץ הנשי ולקח אותנו למרכז הקניות יאשו בו הרגענו מעט את יצר הקניות. עם סיום הקניות לאחר כשעה, עמוסי שקיות ומזוודות (חלקינו) יצאנו אל שוק האוכל ואנפוג'ינג, שבו ראינו וטעמנו מיני שרצים על שיפודים ­והבנו את האמירה – העם הסיני אוכל כל מה שזז. הייתה חוויה מאלפת ומהנה ובעצם זו פעם ראשונה בטיול שהרגשתי וראיתי מה זו סין בגובה העיניים ולא מחלונות האוטובוס.

יום שבת 2.10.2010

יצאנו בטיסת בוקר לשיאן, הבירה העתיקה של סין על ראשית דרך המשי. לאחר הנחיתה בשיאן עלינו לאוטובוס לנסיעה שאמורה הייתה לארוך כחצי שעה. גם כאן נוכחנו מה עושים מיליארד סינים ביום חגם, כולם באים לראות את חיילי הטרקוטה בשיאן. ניתקענו עם האוטובוס במרחק של כ-4 ק"מ מהאתר, אין יוצא ואין בא. לאחר המתנה של כשעה והבנה שאין כל דרך להתקדם הוחלט על דעת כולם לרדת מהרכב ולפתוח בהליכה רגלית מהירה לאתר על מנת להספיק לראותו לפני רדת החשיכה. כולם עמדו במשימה :)

צפינו באלפי דמויות החיילים, רגלים, קשתים רוכבי סוסים ומרכבותיהם ששמרו על המאוזוליאום של הקיסר. ראינו סרט המסביר את תהליך היצור ואת הגילוי האקראי בעת חפירת באר בכפר בשנות השבעים. עם רדת הערב חזרנו לאוטובוס על מנת להמשיך למלוננו בשיאן אך הדרך עדיין הייתה פקוקה לחלוטין כך שעמדנו במקומנו כ-4 שעות מתישות שרק לאחריהן ניתן היה להתחיל ולהתקדם. כמובן שהפסדנו את הביקור בבית התה, ארוחת ערב מיוחדת במסעדת דים סאם ומופע. :(. הגענו לאחר חצות למלון שבו עופר דאג שימתינו לנו מנות אוכל. כל אחד קיבל קרגשית (חמגשית) עם אורז וחתיכות עוף קרות ובקבוק שתיה שאותם אכלנו כבר בחדרנו.

יום ראשון 3.10.2010

עם בוקר יצאנו לביקור בפגודת אווז הבר הגדולה, מקום בו תורגמו ונשמרים הכתבים הבודהיסטיים שהובאו מהודו. בדרכינו ראינו את החומות האדירות המקיפות את העיר. לאחר הביקור בפגודה המשכנו לביקור במפעל הג'ייד – שנראה כמו מוזיאון. גם כאן הוצעו לנו למכירה תכשיטים ומוצרים אחרים מגייד. כמובן שלא יכולנו לעמוד בפיתוי (לפחות החלק הנשי שבינינו).

ממפעל הגייד המשכנו אל הרובע המוסלמי. הרובע המוסלמי אויש על ידי סוחרים מוסלמים שהגיעו בדרך
המשי לפני כאלף ושלוש מאות שנה. ביקרנו במסגד הבנוי בסגנון סיני טיפוסי. אפילו המינרט (הצריח) הינו בסגנון של פגודה. אני ולאה ניצלנו את ההזדמנות ונפרדנו מהקבוצה לכשעה שבה הסתובבנו בשוק באופן עצמאי וכמובן שגם טעמנו ממטעמי השוק.

לאחר ביקור וקניות בשוק המוסלמי יצאנו אחר הצהריים לטיסה לצ'ונגצ'ינג שהיא העיר הגדולה בעולם בת מעל ל-30 מיליון תושבים ושטחה הוא פי 8 משטח מדינת ישראל.. תנופת הבניה בעיר מרשימה ביותר. עם הגעתנו לעיר פנינו לראות את מפגש נהרות הינג צה והג'אולינג.ראינו את המפגש בין שני גווני מי הנהרות השונים. מיד ליד מפגש הנהרות נכנסנו למוזיאון צונגצ'ינג שבו ראינו ציורים על נייר אורז.


לאחר המוזיאון נסענו לאכול ארוחת ערב. אחרי האוכל המשכנו אל המדרחוב המפואר של העיר וראינו גם את אנדרטת השחרור שהוקמה ב-1945 שנה לאחר ניצחון הקומוניסטים של מאו על כוחות הקואמינטנג
של צ'אן קאי שק. לאחר המדרחוב  פנינו לביקור ערב בכיכר העם שבה ראינו המוני סינים רוקדים. חלקינו הצטרפו לשרשרת הריקודים האנושית שמילאה את הכיכר לצלילי מוזיקה מכל קצוות הכיכר. עם סיום השהייה במקום נסענו למלון ללינת הלילה. חלקינו המשיך את הערב במכון עיסוי כפי שתוכלו לראות בתמונות.

יום שני 4.10.2010

עם בוקר יצאנו אל פארק אלינג. בפארק ראינו את המוזיאון המסביר את פרויקט סכר שלושת המצרים. במוזיאון ראינו כיצד מוצפים כפרים וערים למען המטרה של יצור חשמל והסדרת זרימת היאנג צה. ראינו בפארק גם את הווילה של צ'אנג קאי שק שידעה רגעים היסטוריים חשובים בתולדות סין.

בצונצ'ינג ראינו גם כיצד המשטר הסיני נלחם בפשע ברחובות. מרגע שהגיעו להחלטה לבער את הפשע בעיר הם פשוט הקימו תחנות משטה ניידות בפינות רחוב. בכל תחנה כזו יש אוהל עם צקלקה, מספר שוטרים, ניידת ואופנוע. עצם נוכחותם ברחוב וזמינותם לציבור עזר מאד בצימצום הפשיעה.

בהמשך נסענו לדאזו. עמק נפלא של מערות שבקירותיהם מגולפות אלפי דמויות הקשורות לאמונה הבודהיסטית. ראינו כיצד הדמויות המגולפות באבן מלמדות את המסתכל את שיעור הבודהיזם בחיי היום
יום. ראינו גם מה יקרה לאלו שיחיו לפי הבודהיזם (גן עדן) ושל החוטאים (גיהינום ועינויים). ראינו את בודהה השוכב הענקי שהגיע לנירוונה. ראינו את סיפור הנער והשור ­כיצד מרוסן השור כסמל לריסון התשוקות אבות הסבל האנושי לפי בודהה.

מדאזו יצאנו לכיוון צ'נגדו אך באמצע הדרך הסתבר שצמיגיו של האוטובוס בו נסענו אינם תקינים ונאלצנו להמתין כשעה וחצי עד שיתוקנו. לאחר שתוקן הגלגל באוטובוס הגענו לעיר צ'נגדו ולאחר ארוחת הערב יצאנו למדרחוב של העיר אך עקב שעת ההגעה המאוחרת המדרחוב היה שומם ועסקיו סגורים.

יום שלישי 5.10.2010

הבוקר יצאנו לבקר את הפנדות במכון המחקר הגדול שבצ'נגדו. מכון ששם לעצמו מטרה לשמר ולרבות את הפנדות.ראינו את הדובים הנחמדים במנוחתם "הזרוקה", בתנוחות מצחיקות, ראינו אותם אוכלים ומכרסמים קני במבוק. ב"פגיה" ראינו רביעיית פנדות שנולדו ביולי אוגוסט השנה. ראינו גם את הפנדה האדומה.


המשכנו דרך אזורים חקלאיים לעיר לשאן שבה עלינו על ספינת נהר ושטנו לראות את פסל הבודהה הענק (71מטר) החצוב בהר במפגש הנהרות דדו ומין. לצערי לא ירדנו לוף לראותו מקרוב אך גם כך המראה היה מרשים ביותר.

לאחר השיט הסתובבנו כחצי שעה בשוק מזכרות שהיה על שפת הנהר צמוד למעגן, קנינו מספר שרשראות (לאה) והמשכנו לעיר אמישאן. לאחר התמקמות במלון וארוחת ערב יצאה הקבוצה לסיור בשוק האוכל בעיר. אני ולאה יצאנו לפני כן לתור את סביבת המלון, גילינו מדרחוב נחמד וכיכר עם המוני רוקדים אך עקב כך פיספסנו את הסיור לעיר במספר דקות.

יום רביעי 6.10.2010

פתחנו את היום בעליה ברכבל אל מקדש WANIAN על הר אמישאן, ­אחד מארבעת ההרים המקודשים
לבודהיסטיים. ראינו וליטפנו את פסלו של פושיאן רכוב על פיל בעל שישה חטים. לאחר הביקור ירדנו מההר בטיול רגלי ובו ראינו עוד דרך להעפיל במעלה ההר ללא רכבל.

עם סיום הירידה נאלצנו גם היום לבזבז כשעה בהמתנה לאוטובוס שנעלם ולא המתין לנו במקום המיועד. כשהגיע חזרנו לצ'נגדו וביקרנו במדרחוב ג'ין לי. הוקצו לנו 30 קצרצרות ולא מספקות לבקר במדרחוב זה שהיה מדהים ביופיו, בהמולה, ובמבנים האוטנטיים.

.

עם תום הביקור במדרחוב יצאנו לטיסה לליג'אנג. גם כאן לא התמזל מזלנו. כשהגענו לנמל התעופה הסתבר שטיסתנו נדחתה בכשעתיים. לשבחם של הסינים יש לאמר שאחרי שהודיעו על האיחור הצפוי הופיע דיילות עם עגלות בטרמינל וחילקו לכל הנוסעים ארוחת ערב ושתייה. לתומנו שערנו שארוחה זו היא במקום הארוחה בטיסה אך הופתענו לקבל ארוחה קלה גם בטיסה עצמה. לליג'אנג הגענו קרוב לשעת חצות. קיבלנו חדרים במלון ציורי ומדהים במרכז העיר העתיקה. כל הקבוצה הלכה לישון אך אני ולאה יצאנו לתור את העיר מאחר וכל כך התפעמנו מיופיה. כמובן שגם בשעה מאוחרת זו לא ניתן היה להמנע מקניות (לאה).

יום חמישי 7.10.2010

יצאנו בבוקר סגרירי לביקור בהר דרקון הג'ייד. לאחר עליה ברכבל יצאנו לסיור רגלי ביער למרגלות פסגת ההר. מפגש עם עולם הפטריות וצמחי המרפא הנאספים על ידי הכפריים בהרים.ראינו מקום בו המקומיים תולים את משלותיהם כתובים על פיסות עץ בתקווה שיתגשמו.

בדרכינו חזרה לעיר ביקרנו במקדש בודהיסטי בסגנון טיבטי YuFent ולאחריו הצלחנו לשכנע את עופר (לחץ יותר ממתון) לקחת אותנו לביקור בכפר שבט הנאשי האוטנטי Baisha. בכניסה לכפר נכנסנו לבית מלאכה לציורים בריקמת משי, ציורים פשוט מדהימים.

עם סיום הביקור בכפר נסענו למוזיאון הנאשי שם ראינו את השמאן הכותב בכתב הציורים. והמשכנו לסיור בבריכת הדרקון השחור.

סיום המסלול בפארק בריכת הדרקון השחור היה חזרה במרכז ליג'אנג, פנינו לארוחת ערב שלאחריה ערכנו סיור בעיר העתיקה. חלקינו נשאר לבלות בבארים ובמועדונים הרבים הפזורים ברחבי העיר לאורך התעלה.

יום שישי 8.10.2010

יצאנו השכם בבוקר בדרכנו לשנגרילה שבטיבט. הדרך הייתה דרך ההררית מסביב להר דרקון הגייד
בדרך ציפתה לנו הפתעה, עצרנו לרכיבה על סוסים לצדו של אגם לאשי בו משתקפים נופי הפרא. בהמשך הדרך צפינו בברך הראשונה של היאנג צה, מקום בו הנהר עושה סיסוב של 360 מעלות.

ערוץ דילוג הנמר של נהר הינג צה שבו היינו אמורים לסייר היה סגור למבקרים עקב מזג האויר הסגרירי. המשכנו את דרכינו במעלה ההרים לשנגרילה היא ז'ונגדיאן הנמצאתבגובה של 3,200 מ'. עקב הגובה הרב המקום קר מאוד ועצרנו בדרך לשכור מעילים המותאמים לאזור ולרכוש מיכלי חמצן חד פעמיים למקרה שנרגיש מחסור ונסבול ממחלת גבהים.לאחר התמקמות במלון היפהפה וארוחת הערב יצאו חלקינו לצפות במופע האתני המקומי.

עם סיום המופע חזרנו למלון לשינת לילה אך רובנו סבלנו מהגובה הרב. אני סבלתי מכאבי ראש וגם שאיפת החמצן לעיתים לא עזרה במיוחד. לשמחתי, לאחר ליל שינה טרופה, יצאתי בבוקר להליכה קצרה בשטח המלון וכנראה שהתרגלתי לגובה וכאבי הראש פחתו.

יום שבת 9.10.2010

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לכיוון שמורת הטבע הראשונה של סין Pu Dacuo, טיילנו לאורך אגם סודו על שביל עשוי עץ שחלקו עבר באגם וחלקו ביער הצמוד. במהלך ההליכה בשמורה החלו לרדת פתיתי שלג, ראינו נופים מדהימים, סנאים וחיות אחרות על העצים. לאחר סיום המסלול הרגלי חזרנו באוטובוס של השמורה לנקודת ההתחלה כשבדרכנו אנו חולפים במעבר הרים בגובה של 4,100 מ'.

מהשמורה המשכנו לביקור במקדש הבודהיסטי הטיבטיס ונגזאנלין. המקדש נמצא בראש גבעה אליה היינו צריכים לטפס מעל ל-200 מדרגות. באויר הדליל שבמקום העליה הייתה קשה ונאלצנו מדי מספר מדרגות לעצור למנוחה קלה.


בהמשך ביקרנו בבית טיבטי אופייני בעל שלושה מפלסים כאשר קומת הקרקע משמשת כדיר לחזירים, חמורים וחיות אחרות, קומת הביינים לאחסון והקומה העליונה למגורים. משם המשכנו לאגם נאפה אך עקב הגשמים לא ניתן היה להתקרב אליו ובעצם ראינו אותו באופק ממרחק של מספר קילומטרים. לאחר ארוחת ערב בזונגדיאן (שנגרילה) סיירנו בסמטאות העיר העתיקה באופן עצמאי במשך כשעה. עלינו למקדש בעיר ובו נמצר גלגל התפילה הגדול בעולם, דרושים מעל 10 אנשים על מנת לסובבו. עם רדת הלילה טסנו לקונמינג.

יום ראשון 10.10.2010

השכם בבוקר יצאנו לנסיעה של כשעתיים לראות את תופעת הטבע הקרסטית הנקראת יער האבן.המקום מדהים. אלפי צוקים צפופים המקנים תחושה של יער אבן מכושף, שבילים לצד בריכות מים ומעברים צרים בין הסלעים. במהלך הסיור במקום פגשנו גם להקת זמרים ורקדניות שקיבלו את פנינו. עם סיום ביקורנו במקום חזרנו לקונמינג לביקור בשוק הפרחים. הסתבר בעצם שהמקום הינו "מלכודת לתיירים". כדי להגיע לשוק יש להכנס לבניין ענק שבו מסלול שתי וערב לצד מדפים עמוסי מצרכים. לעבור את הבניין ללא עיכוב לקח כחצי שעה :).

אחר הצהרים יצאנו לטיסה לגווילין,. לאחר התמקמות במלון יצאנו לסיור במדרחוב ובשוק העיר.

יום שני 11.10.2010

יצאנו בבוקר לכוון גבעות גווילין. עלינו ברכבל לתצפית על הסביבה (אני) לקניית תיקים (לאה). המשכנו משם לאזור לונגשאנג, האזור של כפרי המעוטים בסביבת גווילין. בדרך נתקלנו במכונית/אופנוע בוכנה אחת מתקופת מאו. יצאנו במקום לטיול רגלי בטרסות האורז, ביקרנו במנסרה של במבוק וביקרנו בכפר של בני הז'ואנג. התארחנו בבית טיפוסי שבו התקבלנו ע"י הסבתא והסבא.

לאחר מכן חזרנו לעיר לביקור במפעל פניני ים. לאחר סיום הסתערות הנשים שבחבורה על דוכן קרם הפנינים וחיסול המלאי במקום (קרם פנינים וכו) נסענו לביקור במערת הנטיפים הצבעונית חליל הסוף, אחת ממערות הנטיפים היפות שראיתי וזאת בגלל התאורה הצבעונית במקום להבדיל ממערות אחרות שבהן התאורה עמומה כדי למנוע התחמות ופגיעה בטבע.  משם המשכנו לביקור בפארק גבעת חדק הפיל על גדת נהר. לאחר ארוחת הערב יצאנו למופע מדהים בשם Dream LikeLijiang מופע ריקודים עם אקרובטיקה.

יום שלישי 12.10.2010

בבוקר נסענו לינגשו ומשם המשכנו לכפר שינג פינג על נהר הלי. מהמעגן בכפר יצאנו לשייט בספינה על הנהר בנוף חרוטים מיוערים המזדקרים אל השמיים. במהלך השיט התקרב אלינו דייג עם 2 קורמרנים, הדגים לנו כיצד הוא דג בעזרתם וכמובן דרש כסף כדי להצטלם עם הקורמרנים. בסיום השיט עלינו על קרוניות ממונעות שלקחו אותנו לסיור בשדות ובכפרים הסמוכים. כמובן שבשדות היו מיני סינים שעסקו במלאכה אך הסתבר שזו בעצם "הצגה" למעננו והם ביקשו כסף תמורת האפשרות לצלמם עובדים.

עם סיום הביקור בכפרים עופר הפתיע אותנו ולקח אותנו לפארק נוסף בו עלינו על רפסודות במבוק לשיט בפארק. לאחר ארוחת הערב יצאנו למופע IMPRESSION. המופע נערך על פני הנהר וההרים הסובבים אותו כלל שפע אורות וצלילים בהשתתפות מאות מתושבי הכפרים הסמוכים, ­יצירת מופת של במאי טקס הפתיחה של האולימפיאדה ז'אן יימו. היה זה אחד המופעים שמרשימים שראיתי מעודי. לאחר המופע יצאנו לסיור WESTSTREET הוא מדרחוב  הקניות והבילויים במקום.

יום רביעי 13.10.2010

יצאנו בבוקר מיאנגשו לשדה התעופה ועלינו על טיסה לשנחאי. משנחאי יצאנו לנסיעה של כ-100 ק"מ לעיירה טונגלי שבה היינו אמורים לאכול ארוחת ערב ולהמשיך ללינה בעיר סוג'ו. הגענו לטונגלי עם ערב והמדריכה המקומית לקחה אותנו למסעדה שיועדה לנו. האוכל שקיבלנו היה אוכל "מקומי" לא מפתה ואפילו בלתי נסבל. הוא כלל רגלי עוף עם העור והצפרניים, מיני בייבי שרימפס שוחים להנאתם בצלחת וכו'. למותר לציין שאף אחד מהקבוצה לא נגע באוכל המוצע. כאשר עופר ראה שלא אכלנו דבר הוא העלה אותנו חזרה לאוטובוס והמשכנו בנסיעה למלון בסוג'ו. לפני ההגעה למלון עצרנו ליד מקדונלד ובזמן שעופר דאג להזמין לנו ארוחות במקום קיבלנו כחצי שעה להסתובב בסביבה עד שהאוכל מוכן. רב הקבוצה פנו למרכז קניות סמוך, אני ולאה פנינו לכיוון הנהר מאחר והתאורה המיוחדת בו משכה תשומת ליבנו. לאחר הארוחה במקדולנד המשכנו למלון, קיבלנו חדרים ורובנו יצא מיד עם עופר להליכה רגלית לכיוון התעלה הגדולה. הגענו לתעלה, החל לרדת גשם כך שחזרנו במהרה למלוננו.

יום חמישי 14.10.2010

בבוקר יצאנו לביקור בעיר סוג'ו – עיר המים והגנים. ביקרנו בגן לינג'רינג ­הגן המושהה וראינו כיצד נראה גן
סיני עם עקרונות הפנג שוואי. מהגן המשכנו למפעל המשי וראינו את כל תהליך ייצור המשי. בסופו של תהליך ראינו ייצור שמיכות שעשויות מכמה עשרות גלמי משי וכמובן שלא יכולנו גם כאן להמנע מלקנות.

המשכנו מהמפעל לעיירת המים טונגלי (בה היינו אתמול בערב). העיירה מכונה ונציה של סין ולא בכדי. כל העיירה בנויה על תעלות מים והשיט בתעלות הוא בסירות בהן חותרות נשות העיירה. שטנו בתעלות והתרשמנו מהמבנים הישנים ויפי הגשרים מעל לתעלות. עם סיום השייט סיירנו להנאתנו בסמטאות העיירה. כמובן שטעמנו גם ממרכולתם.

מטונגלי המשכנו ליעדנו האחרון בטיול זה , שנחאי. נכנסנו לעיר שנגחאי כשברקע בולטים גורדי השחקים
של רובע פודונג, מחלפים עצומים בני מספר מפלסים, בקיצור, שנחאי נראית עיר מפותחת ומערבית. סעדנו את ארוחת הערב ויצאנו לסיור במדרחוב ננג'נג המואר והמדהים. לאה מצאה במדרחוב מיני תה פרחים שחיפשה ולא מצאה עד כה.


מהמדרחוב המשכנו לשייט לילי בנהר החואנג פו, שיט זה לא היה כלול בתכנית אלא הוצע לנו ע"י עופר במחיר עלות השייט – 100 יואן. כמובן שקבלנו את המלצתו ולא הצטערנו אפילו לרגע קט. השיט ארך כשעה, משני צידי הספינה צפינו במראה המדהים של אורות גורדי השחקים ברובע פדונג מחד ואורות הבניינים הקולוניאלים בגדת הבנד.

יום שישי 15.10.2010

אני ולאה התחלנו את היום השכם בבוקר בשוק מקומי שגילינו בסמיכות לבית המלון. זו הייתה פעם ראשונה שראינו שוק כזה בסין, בשוק היו החל מירקות אקזוטיים ובגדלים שלא ייאמנו וכלה בכל מיני צלופחים ומאכלים מוזרים אחרים.

לאחר השוק מיהרנו להצטרף לקבוצה ויצאנו לסיורברובע פודונג. עלינו לתצפית על העיר המדהימה ממרומי הקומה ה 88 של מגדל ג'ין מאו. לאחר הירידה מהתצפית המשכנו בטיול בטיילת הבאנד הקולוניאלית.

תחנתנו הבאה היתה מוזיאון שנגחאי המפורסם באוסף ההיסטורי והמיוחד של מוצגיו השונים. הספקנו לבקר ולהתרשם בכל קומותיו וחדריו על מגוון תקופות הקיסרות הסינית.
לאחר השלמת קניות באחד ממרכזי הקניות בשנחאי וארוחת הערב יצאנו למופע בתיאטרון האקרובטי של שנגחאי. התרשמנו עמוקות מביצועיהם של לולייני המופע הנועזים.

יום שבת 16.10.2010

התחלנו את ימנו בפארק המוקדש ליהודי שנחאי בתקופת מלחמת העולם השניה. גם בפארק זה ראינו פנסיונרים למיניהם מבצעים תרגילי בוקר והתעמלות טאי צי. המשכנו לביקור בבית הכנסת משנת 1907 משמש כיום כמוזיאון וראינו בו את מכתבו של יצחק רבין המנוח.

עם סיום ביקורנו בבית הכנסת נסענו לביקור במקדש הבודהא ג'ייד. המשכנו לטיול ברובע שין טיין די הלא הוא הרובע הצרפתי המשוחזר שהפך להיות מערבי לגמרי. כאו גם מצאנו את הזמן לשבת ולשתות בניחותא כוס בירה סינית.

המשכנו לביקור בגני יויואן, הפארק היפה שבנה פקיד בכיר כאות הוקרה להוריו הקשישים. גנים אלו דמו ביותר בתפיסה ובעיצוב לגן הסיני שראינו בסוג'ו. לאחר מכן טיילנו ברובע הסיני המשוחזר, רובע פשוט מדהים ביופיו ועובדה זו התבטאה גם בכמות המבקרים בו. לסיום היום והטיול כולו קינחנו בארוחה במסעדת בר בי קיו מונגולית. במסעדה זו כל סועד העמיס צלחתו בירקות, בשרים ותבלינים כיד הדמיון הטובה עליו ומסר את הצלחת לאחד שלושת הטבחים שעמדו ליד משטח בישול לוהט לשם הכנת המנה. הארוחה הייתה בסגנון "אכול כפי יכולתך" והוותה סיום הולם לטיול כולו. בסוף הארוחה ערכנו במקום שיחת סיכום שלאחריה יצאנו לשדה התעופה לטיסה חזרה ארצה.

יום ראשון 17.10.2010

עקב יציאה באיחור משנחאי נחתנו באיסטנבול לאחר יציאת הטיסה ארצה. נאלצנו להמתין באיסטנבול כשש שעות עד ליציאת הטיסה הבאה ארצה. חלקינו (לאה) לא העבירו את הזמן בבטלה וניצלו גם הפעם את הזמן לשיטוט בין חניויות הדיוטי פרי והשלמת קניות. נחתנו בארץ בשעות אחר הצהריים המאוחרות עייפים אך עמוסי חוויות ומסקנות.

סיכום

כפי שציינתי בפתיחה יצאנו לטיול עם מספר חששות.

יום הרפובליקה – בזבזנו זמן רב במהלך הטיול עקב ימי החג והמוני המטיילים הסינים, נאלצנו לשנות תכניות והפסדנו גם דברים שהיו בתכנית כפי שציינתי כבר. במידה ואשמע על מישהו שמתכנן טיול כזה בתאריכים אלו אמליץ לו להמנע מכך ולשנות את המועד.

גיל הקבוצה - הגיל הגבוה של חלק מהקבוצה לא פגע במהלך הטיול מאחר ורובם עמדו במאמץ וכאשר הגענו למקומות שדרוש בהם מאמץ גדול יותר הם נשארו ברכב או בסביבתו.

מספר המשתתפים – ללא כל ספק מספר המשתתפים היה רב מדי, כל עליה או ירידה מהאוטובוס לקחה זמן רב מאד וגם כל המתנה לשרותים, אוכל וכו'. עובדה זו גם היא משבשת את מהלך הטיול ואת לוח הזמנים שגם כך הינו קצוב ביותר. נראה לי שכל קבוצה שמונה יותר מעשרים משתתפים הינה קבוצה מועדת לפורענות.

טיול מאורגן ?- ראשון ואחרון. הרגשתי האישית היא שראיתי את סין אך לא חויתי אותה. ראיתי את סין חולפת על פני בעודי יושב ב"חלון הראווה" של האוטובוס. לא הסתובבנו עם המקומיים, לא יצאנו לבלות במקומות בילוי ומסעדות של המקומיים, לא טיילנו בשווקים מקומיים (למעט זה שגילינו בשנחאי ויצאנו אליו עצמאית השכם בבוקר לפני התכנית הקבוצתית). יתכן שעקב התכנית הדחוסה בטיול מאורגן ניתן לראות ולסמן V על יותר אתרים אך השאלה היא האם זו המטרה.

אני אישית מעדיף לסמן V על פחות אתרים אך לחוות את האתרים שאני מבקר בהם ולא לראותם בחופזה בלבד.

חברי הקבוצה

רשימת משתתפים

 

About these ads
גלריה | רשומה זו פורסמה בקטגוריה טיולים. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s